<h1>הלכ' ברכות לריטב"א פ"ו סי"ב</h1>
<h2>דף מט.</h2>
בברכת הטוב והמטיב קבעו בחיוב שלש מלכיות, הא' מפני עצמה, והשני לפי שהזכיר בברכה שלישית מלכות בית דוד היה ראוי להזכיר מלכות שמים, אלא שלא רצו לשנות הסדר לתקן מלכות בחיוב בברכה הסמוכה לחברתה, כי מה שאומר והקם מלכותך אינו קבלת מלכות שמים אלא תפילה שיקום מלכותו עלינו כבתחילה עם מלכות בית דוד, ולפיכך עשו תשלומין להזכיר מלכות שמים של בונה ירושלים בהטוב והמטיב, וכיון שעשו תשלומין (לא) [לה] עשו תשלומין להזכיר מלכות שלישית מפני ברכת הארץ ויש בדבר סוד גדול מאד.
<h2>דף נג:</h2>
חייב אדם לענות אמן על כל ברכה ששמע אף עפ"י שלא יצא בה ואף עפ"י שאינו שם עמהם אלא ששמע מבחוץ, וכן עונה לקדיש או ברכו או קדושה של רבים אף עפ"י שאינו שם עמהם, וכן הדעת נוטה, ובלבד שיעמוד במקום טהור.
